החלטה בתיק סע"ש 26680-10-12

1.         בפני בקשה לגילוי מסמכים, נתונים ופרוטוקולים, בנוגע לשיבוץ למשרות עובדי הוראה בבתי הספר בערים טירה, טייבה, קלנסווה וג'לג'וליה, החל משנת 2005 ועד שנת 2012, ובמיוחד נתונים, פרוטוקולים ומסמכים בנוגע להעברתם של שמונה מורים שהתובעת נקבה בשמותיהם.

2.         אין חולק שהתובעת, תושבת טירה, היא מורה בבית ספר - חטיבת ביניים, ביפו. לטענת התובעת (כפי שפורט בכתב התביעה), התובעת ביקשה לעבור ללמד בישוב מגוריה או באחד היישובים הסמוכים לו, אך לא נענתה. לעומת זאת, כך טוענת התובעת, בקשות העברה של מורים אחרים בעלי ניקוד נמוך משלה התקבלו. נטען כי דחיית בקשותיה של התובעת להעברה נעשו מנימוקים לא ענייניים וכי התובעת הופלתה לעומת מורים אחרים.

            על רקע זה התבקש הגילוי המפורט בסעיף 1 לעיל.

3.         לטענת הנתבעת, הנתבעת השיבה בכתב ההגנה לשמות שהתובעת העלתה בדיון שהתקיים בעניינה בבית הדין. בקשת התובעת כעת היא הרחבת חזית היריעה וההתדיינות. למעשה, מדובר ב"דיג ראיות". התובעת לא פירטה את שמות העובדים שהועדפו על פניה ועל כן לא ניתן לקבוע כי המסמכים המבוקשים הם רלוונטיים. כמו כן, התובעת לא טענה שהמורות שנקבה בשמותיהן שובצו במקומה ומתי ארע הדבר. מעבר לכך, מדובר בפגיעה בפרטיותן של עובדות הוראה שאינן חלק מההליך.

4.         לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, אם כי לא בהיקף שהתבקש.

5.         על פי הדין, בית הדין ייעתר לבקשה לגילוי מסמכים כאשר המסמכים המבוקשים רלוונטיים לפלוגתאות המתעוררות בהליך. בית הדין הארצי חזר לאחרונה על עיקרי ההלכה הפסוקה בבר"ע (ארצי) 54124-06-12 דיוינסקי - HSBC Private Bank Swiss SA, 7.3.13 וכך נפסק באותו עניין (כל ההדגשות במקור - ד.ו.):

כידוע, השאלה הראשונה אותה יש לבחון בהכרעה בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות. בעניין זה קבע בית הדין הארצי בעניין אבנצ'יק [ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - קלרק אבנצ'יק (28.3.2007)] כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב.

8.1        ההיבט הצר (או תנאי הסף) - במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. במסגרת זו על בית הדין לבחון האם מתקיימת זיקה בין המידע המבוקש במסמכים שגילויים מתבקש לבין עילת התביעה; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה; מהות הזיקה, לאמור חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העיקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו; חשיבות הראיות שגילויין מתבקש, לאור טענות הצדדים כפי שנטענו במסגרת ההליך העיקרי; השלב בו מצוי בירור ההליך העיקרי בעת הגשת הבקשה לגילוי מסמכים.

8.2        ההיבט הרחב -   במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים. בהקשר זה יבחן בית הדין אם למבקש עניין ישיר, ממשי, ולגיטימי בקבלת חומר המידע; עצמת האינטרס הממשי של המבקש והחשש מפגיעה בזכויותיו המהותיות; מהות הסעד בהליך המשפטי.

ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל, וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו [עניין אבנצ'יק; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י (21.9.2010); להלן - עניין מכתשים]." 

            ביחס לפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים, במסגרת גילוי מסמכים, נפסק באותו עניין:

                                "המבחן שנקבע בעניין פלוני אומץ בפסיקת בית דין זה בעניין מכתשים, בו נקבעו הנחיות להכרעה במקרים בהם נוצר מתח בין הוראות תקנה 46(א) לבין הזכות לפרטיות. בין היתר, נקבע כי " בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב'קלפים פתוחים'; בכל הנוגע לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות, ...; אם וככל שהמדובר בבקשה לעיון וגילוי במסמכים הפוגעים בפרטיותם של צדדים שלישיים, על בית הדין למצות את השיקול בדבר חלופות אחרות ...; לא נמצאו חלופות אחרות ונדרשת פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים להליך, תצומצם הפגיעה בפרטיות להכרחי ולחיוני ביותר, כנדרש לצרכי המשפט וכעולה במדויק מטענות הצדדים ולא מעבר לכך; על בית הדין לבחון במשורה את הרלוונטיות של החומר הנדרש בהתייחס לצדדים שלישיים".             

פגיעה בפרטיות של צדדים שלישיים, במסגרת הליך גילוי מסמכים נדונה לאחרונה גם בבית המשפט העליון אשר קבע כי אם בית המשפט מצא שגילוי המסמכים שהתבקשו הוא אכן מהותי להוכחת התביעה, אין מניעה שבית המשפט ישקול לגלותם לאחר שתתקבל עמדת הצדדים השלישיים (רע"א 621/12 ליזרוביץ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, 17.4.13). בהקשר זה יש להזכיר את גישת בית הדין הארצי, ברע"א 54124-06-12 שהוזכר לעיל, בו נקבע כי היה מקום שבית הדין האזורי ישקול לבקש לעיין במסמכים בטרם קיבל את טענות החסיון, בהתאם למנגנון הקבוע בתקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

6.         מאחר שאחת מטענות התובעת היא טענת הפלייה ביחס לבקשותיה להעברה, לעומת בקשות של מורים בעלי ניקוד נמוך משלה שבקשותיהם התקבלו, נראה כי אחת הדרכים להוכחת טענה זו היא על ידי חשיפת מסמכים הקשורים להעברת מורים אחרים במגזר הערבי במשרד החינוך. בעניין זה, איני סבורה כי העובדה שהתובעת מסרה לנתבעת שלושה שמות במהלך הדיון ואילו כעת בבקשה היא מציינת שמונה שמות, מדובר בהרחבת חזית ההתדיינות. טענת ההפלייה היא אחת והיא ניתנת להדגמה והוכחה על ידי מספר שמות. איני סבורה כי העובדה שהתובעת מסרה במסגרת דיון רק שלושה שמות שנבדקו על ידי הנתבעת, צריכה לעמוד לה לרועץ בהוכחת תביעתה.

7.         למרות הדברים לעיל, הבקשה אכן מנוסחת באופן מאד רחב, הן מבחינת סוג המסמכים המבוקשים, מספר היישובים אליהם התבקשו העברות (ארבעה) והשנים בהן המסמכים נוצרו (שבע שנים שקדמו להגשת התביעה). לצורך ההשוואה, בעניין עומרי, עליו התובעת מסתמכת (סע"ש (נצ') 53669-09-12 עומרי - מדינת ישראל, 6.2.13), נבחנה שאלת גילוי המסמכים רק ביחס לשיבוצם של מורים בבית ספר אחד, בפרק זמן של שנים ספורות (החל משנת הלימודים תשס"ח).

8.         מששוכנעתי כי המסמכים המבוקשים הם רלוונטיים להוכחת טענות התובעת, אך מאידך גיסא, מדובר בשורה ארוכה של מסמכים, שיש בהם לחשוף נתונים אישיים של מורות או מורים שאינם צד להליך, אני סבורה כי נקודת האיזון הראויה היא הגבלת המסמכים שיועברו לעיון התובעת, באופן הבא:

             א.        הנתבעת תגלה לתובעת את ההחלטות בעניין העברת מורים ומורות לחטיבות הביניים בערים טירה, טיבה, קלנסווה וג'לג'וליה, ככל שהן קיימות בשנים 2005 - 2012 (שהן שבע השנים שקדמו להגשת התביעה), תוך מחיקת כל נתון מזהה של המורים או המורות בהם מדובר (לרבות שמות, מספרי ת.ז., מצב משפחתי וכדומה).

             ב.        אשר לבקשה לחשיפת המסמכים להעברת שמונה המורות שהתובעת ציינה את שמותיהן, על הנתבעת להעביר עותק מהחלטות ההעברה של מורות אלה, בשנים 2005 - 2012, לעיון בית הדין, תוך 21 ימים מקבלת החלטה זו והחלטה לגבי מסמכים אלה תנתן לאחר מכן.

9.           הצדדים הוסיפו וטענו ביחס לעיון בתיקה האישי של התובעת - נושא לגביו ניתנה החלטה ביום 31.1.13. מאחר שהתובעת סבורה כי על הנתבעת לצלם את התיק האישי ולהעביר לעיונה ואילו הנתבעת בדיעה כי על התובעת לפנות למשרדי משרד החינוך ולבקש לעיין בתיק, מובהר בזה כי על הנתבעת לשלוח לתובעת צילום של כל המסמכים הרלוונטיים להליך זה, לשיטתה, מתוך תיקה האישי של התובעת. אין בכך למעט מזכותה של התובעת לעיין בתיקה האישי המלא, הכל כפי שנקבע בתקשי"ר.